מניעת סרטן המעי הגס
www.sheba.co.il
עמוד הבית | חיפוש בכל אתרי שיבא | ספר טלפונים | דרכי הגעה
עמוד הבית  > מאמרים

 
אודות המכון
צוות המכון
צור קשר וקביעת תורים
הסדרים עם קופות חולים
 
 
גסטרואנטרולוגיה כללית
גסטרואנטרולוגיה פולשנית
מחלות מעי דלקתיות
רצפת האגן
המעי הרגיז
מחלות דרכי המרה והלבלב
גידולי מערכת העיכול
הפרעות בליעה וצרבת
בעיות תזונה
 
 
גסטרוסקופיה
קולונוסקופיה
אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב - ERCP
אולטראסאונד אנדוסקופי - EUS
קפסולת וידאו
בלון כפול DBE
אולטראסאונד אנדוסקופי טרנסרקטלי(TRUS) ופריאנלי
 
 
תבחין לזיהוי אי סבילות ללקטוז
תבחין נשיפה להליקובקטר
ניטור חומציות הושט
לחצים בוושט - מונומטריה
לחצים בפי הטבעת - מנומטריה אנורקטלית
זמן מעבר מעי גס
דפקוגרפיה
קולונסקופיה וירטואלית
 
 
 
 
כיב פפטי
מחלת צליאק ( כרסת)
רפלוקס - החזר קיבתי וישטי
מחלת קרוהן
דלקת כיבית של המעי הגס
סרטן המעי הגס
פוליפים במעי הגס
עצירות
תסמונת המעי הרגיז/רגיש
גזים במערכת העיכול
אי-סבילות ללקטוז
טחורים
פיסורה אנלית
פיסטולה של פי הטבעת
כאבים בפי הטבעת ורצפת האגן - פרוקטלגיה
דיוורטיקולוזיס, דיוורטיקוליטיס - מחלת הסעיפים
אבני מרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הכנה לבדיקה

מחלת צליאק (כרסת): אבחנה קלה עם שאלות קשות ?

 

דר' שומרון בן-חורין רופא בכיר - מכון גסטרו מרכז רפואי שיבא תל-השומר

 

בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית ביכולת לאבחן את מחלת הצליאק,  מה שהוביל להבנה כי המחלה שכיחה משחשבנו ותוקפת כ 1% מהאוכלוסייה. עם זאת, דווקא הזמינות והקלות של אמצעי האבחון עוררו שאלות חדשות, שעל חלקן ננסה לענות בסקירה הבאה.

 

ממה נגרמת בעצם מחלת צליאק ?

צליאק הינה מחלת מעי כרונית הנגרמת מרגישות לחלבון גלוטן הקיים בחיטה ובדגנים אחרים (שעורה, שיפון, ובמידה מסוימת בשיבולת שועל). הרגישות לחלבון מתבטאת בכך שמערכת החיסון (התאים הלבנים) במעי תוקפת את חלבון הגלוטן שנאכל כחלק מקמח או דגנים וגורמת לדלקת שמסבה נזק לרירית (ציפוי) המעי. לצערנו, עדיין איננו יודעים מהי הסיבה הראשונית לקיום רגישות כזו ולהפעלה המוגזמת של מערכת החיסון כנגד הגלוטן אצל חולי צליאק.

 

האם צריך להתנזר מגלוטן על מנת לאבחן צליאק ? איך מאבחנים את המחלה כיום ?

בעבר הייתה נעשית אבחנת המחלה רק על ידי דגימה (ביופסיה) של המעי הדק וחיפוש אחר התווים האופייניים של השטחת הסיסים ברירית המעי עם עליה במספר התאים הלבנים (הלימפוציטים) ברירית. מאחר וממצאים אלו עלולים להופיע לעתים גם במחלות אחרות, הרי שאבחנת צליאק חייבה בעבר דיאטה נטולת גלוטן למספר חודשים וביופסיה חוזרת שתוכיח חזרה של הרירית למצב התקין ולאחר מכן אתגר של אכילת גלוטן למספר חודשים עם ביופסיה חוזרת שלישית שתוכיח את חזרת הממצאים האופייניים. אבחנת צליאק הייתה בטוחה רק בנוכחות סדרת ביופסיות שכזו.

בשנים האחרונות, הוכנסו לשימוש קליני נוגדנים הניתנים לאיתור בבדיקת דם. הנוגדנים אופייניים למחלת צליאק בספציפיות גבוהה. עקב כך, כיום, אבחנה של מחלת צליאק נחשבת ודאית  בנוכחות בדיקת נוגדנים חיובית עם ביופסיה חד-פעמית אופיינית ואין צורך בדרך כלל בחזרה על הביופסיה לשם האבחנה עצמה (אלא לעתים לצורך מעקב).

יש להדגיש כי במקרים לא שכיחים תיתכן מחלת צליאק ללא הימצאות הנוגדנים בדם, ולהפך, תיתכן גם בדיקת נוגדנים חיובית שהינה כוזבת במקרים מועטים, ולכן אין לבסס את אבחנת צליאק על בדיקת נוגדנים בלבד ויש לבצע ביופסיית מעי דק לשם אישור ודאי של האבחנה בכל מקרה.

צריך לזכור שבסופו של דבר אבחנת המחלה נשענת על שיקול דעת הלוקח בחשבון את מכלול התסמינים עם בדיקת הנוגדנים ופענוח נכון של תוצאת הביופסיה, כך שמומלץ להיוועץ ברופא/ה מומחה בגסטרואנטרולוגיה בכל מקרה לגופו.

 

נשלחתי לבדיקת צליאק למרות שאינני ילד כלל - האם זה הגיוני ?

בעבר אכן מרבית החולים אובחנו בילדות בעקבות עיכוב בגדילה ו/או תסמינים אחרים של מערכת העיכול או אנמיה. כיום, עם עליית המודעות למחלה ולביטויים המגוונים שלה, ובעקבות הזמינות של תבחיני הנוגדנים, מאובחנים יותר ויותר חולים גם בגיל מבוגר.למעשה, מספר החולים המאובחנים כיום בהיותם בוגרים גדול ממספר החולים המאובחנים בילדות.

 

אובחנתי בילדות עם צליאק - האם יתכן שהבראתי ואין לי צליאק יותר ?

שאלת ההחלמה התיאורטית מצליאק שנויה במחלוקת גם בקרב המומחים לצליאק. אפשרות אחת שיש לקחת בחשבון הינה ש'החלמה' שכזו למעשה מבטאת אבחנה מוטעית של צליאק בגיל הילדות ומדובר היה במחלה אחרת.  כך למשל זיהום מעיים בפרזיט ג'יארדיה שכיח בילדים ועשוי לחקות חלק מהממצאים של צליאק. לכן, חשוב לוודא איך נעשתה האבחנה, ולהבטיח שאכן נלקחו בזמנו שלוש ביופסיות כנדרש ושהן פוענחו כיאות (לעתים יש אפילו אפשרות לבחון מחדש ביופסיות 'ישנות').

אבל מה אם מחלת צליאק אכן אובחנה בוודאות בילדות, ובכל זאת החולה הבוגר מרגיש טוב למרות שהחל לאכול גלוטן? כשבודקים מקרים אלו מוצאים במרבית המקרים עדות לצליאק 'שקטה' (כלומר חסרת תסמינים), על ידי נוכחות נוגדנים ו/או ביופסיה עם דלקת במעי. במצב זה ברור כי לא הייתה החלמה מצליאק אלא שהמחלה איננה מתבטאת קלינית בשלב זה.

לאחרונה נתפרסם מחקר מצרפת בו נבדקה קבוצת בוגרים שאובחנו בילדותם 18 שנים קודם לכן עם מחלת צליאק ודאית, אך כבוגרים חזרו לאכול גלוטן וחשו בטוב. ב-16 מתוך 18 הנבדקים נמצאה עדות בבדיקת הדם ו/או בביופסיה למחלת צליאק שקטה. בשנתיים לאחר פרסום העבודה, פנו שני הנבדקים הנותרים עם תלונות של מערכת העיכול, ובשניהם נמצאה עדות בביופסיה למחלת צליאק שלא היתה שנתיים קודם לכן. מעבודה זו ואחרות, אנו למדים כי ככל הנראה אין החלמה אמיתית מצליאק לצערנו, אך יש תנודתיות בהופעת הביטויים המעבדתיים והקליניים של המחלה בתקופות שונות, ויתכן גם בתלות מסוימת בכמות הגלוטן אותו אוכלים. 

 

אני סובל/ת מהבטן ונראה לי שיש לי צליאק כי מצבי השתפר כשהפסקתי לאכול דגנים- מה זה אומר והאם להמשיך ?

מאחר ואבחנת צליאק הינה בעלת משמעויות לאורך זמן, ומחייבת מעקב רפואי ארוך טווח, מומלץ בכל תוקף שלא להתחיל בדיאטה נטולת גלוטן לפני אבחנה ודאית של המחלה.

לעתים תכופות כאב הבטן, השלשול או הגזים נובעים מסיבה אחרת שחלפה ממילא ללא קשר לדיאטה נטולת גלוטן. אבל מאחר והשיפור הקליני התרחש בסמיכות זמנים להתחלת הדיאטה, יטעה החולה לחשוב כי מדובר בצליאק, וינקוט בדיאטה ממושכת ללא צורך. מצד שני, אם אמנם ישנה מחלת צליאק, דיאטה 'עצמית' שכזו  יכולה לגרום להעלמות הנוגדנים מהדם ולטשטוש הממצאים במעי, כך שכאשר יפנה המטופל לאבחון רפואי, יתקבלו תשובות מטעות של העדר סימני צליאק בבדיקות.

על כן, בכל מצב של הופעת תסמינים בטניים, אבחנת צליאק בקרובי משפחה, או כל חשד אחר למחלה, מוטב לפנות לרופא לבירור מסודר ולא להתחיל בדיאטה נטולת גלוטן לפני הבירור.

 

מצאו לי צליאק למרות שאין לי בעיות עם הבטן בכלל - איך זה יכול להיות ?

כפי שנאמר, בשנים האחרונות עלתה המודעות למגוון הרחב של הביטויים של מחלת הצליאק  ואף להיותה 'שקטה' בחלק לא מבוטל של החולים. מודעות זו, יחד עם הזמינות הגוברת של בדיקות הנוגדנים, הביאו לעליה תלולה במספר החולים המאובחנים אשר לחלקם ביטויים קלים מאוד או לא-טיפוסיים.

למשל, עד 40% מהחולים המאובחנים עם צליאק סובלים מעצירות ולא משלשול כפי שהיה מצופה. בנוסף, לחלק לא מבוטל מהחולים אין אנמיה (חסר דם), למרות שבעבר אנמיה הייתה אופיינית ונוכחת במרבית החולים. למחלת צליאק יש ספקטרום רחב של ביטויים, אולם חלק לא מבוטל של החולים עשויים להיות א-תסמינים, כלומר ירגישו בטוב ויתגלו מסיבה אחרת בלתי קשורה באופן מקרי לכאורה.

 

מצאו לבן משפחה שלי צליאק - האם עלי להיבדק ?

עלפי סדרות חולים בעבודות מחקר שונות, לקרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולה צליאק יש סיכוי של בין 15-5% ללקות במחלה, ולקרובים מדרגה שנייה סיכוי של 2-5% (לעומת כ-1% באוכלוסיה הכללית). לכן, בדרך כלל הנטייה היא להמליץ על ביצוע בדיקת דם לנוגדנים בקרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים, ויתכן אף בקרובים מדרגה שנייה. אם נמצאו נוגדנים בדם, מומלץ להמשיך את הבירור ולבצע גם ביופסיה של המעי באנדוסקופיה.

אין עדיין תשובה חד-משמעית האם מחלת צליאק שקטה שנמצאה באופן שכזה מחייבת להתחיל בדיאטה נטולת גלוטן לכל החיים, או שניתן להסתפק במעקב רפואי בלבד. מאחר ויש יתרונות וחסרונות לכל אחת מהגישות, מומלץ לדון בכל מקרה לגופו עם הרופא המטפל.

 

שלחו אותי לבדיקות צליאק והן לא חד-משמעיות - איך להיות בטוח אם יש לי או אין לי צליאק ?

לעתים יש חשד לאפשרות של מחלת צליאק בגלל אופי התסמינים של החולה, ממצאי מעבדה מסוימים או היסטוריה משפחתית, אך הבדיקות אינן חד-משמעיות. במצבים אלו יש לברר קודם כל מהי הסיבה לכך שהבדיקות לכאורה אינן חד-משמעיות, ולעתים הסתכלות חוזרת בתוצאות או בביופסיה מבהירים את הסוגיה. עם זאת, לעתים באמת לא ניתן לקבל תשובה ודאית מהבדיקות. במצב זה יש לבדוק מהי תזונת המטופל, שכן כאמור תזונה דלה בגלוטן למשל יכולה לגרום לתוצאות שליליות כוזבות בבדיקות (כלומר להראות שאין צליאק למרות שיש). אפשרות נוספת לקבלת אבחנה יותר ודאית הינה ביצוע איתגור של אכילת גלוטן הדרגתית למספר חודשים ולאחריה לחזור על הביופסיה ועל בדיקות הדם. לאחרונה, נוספה האפשרות של ביצוע בדיקה גנטית. בבדיקה זו נבדקים שני אתרים גנטיים, אשר מופיעים בכל חולי הצליאק. יש להדגיש כי אתרים אלו מופיעים גם באנשים בריאים, ולכן מציאת אתרים כאלו אינה מהווה הוכחה ודאית לקיום המחלה. מאידך, אם האתרים הגנטיים הספציפיים אינם נמצאים, הדבר מוכיח שאין מחלה בוודאות. כלומר למרות שהבדיקה אינה יכולה להוכיח את קיום המחלה, היא יכולה לשלול את קיומה, ולעתים זה כל מה שנדרש. גם כאן כמובן, מומלץ להיוועץ במומחה בגסטרואנטרולוגיה ולדון בכל מקרה לגופו.

 

לברורים ולקביעת תורים ניתן לפנות לטלפון 03-5305097/8/9, 03-5302060/660

פקס: 03-5303160. או ע"י טופס צור קשר וקביעת תורים 

שלח לחבר שלח לחבר חזרה לראש הדף חזרה לראש הדף גירסה להדפסה גירסה להדפסה
לצפיה מלאה, יש צורך בנגן פלאש  |  תנאי שימוש  |  צור קשר  |  מפת התמצאות  |  מפת האתר  |  פניות הציבור