בדיקת גסטרוסקופיה (אנדוסקופיה של דרכי העיכול העליונות)

שם באנגלית: Gastroscopy/ Upper Gastrointestinal Endoscopy

מהי גסטרוסקופיה וכיצד היא נעשית?

גסטרוסקופיה היא בדיקה רפואית פולשנית ממשפחת הבדיקות האנדוסקופיות, שמאפשרת להסתכל ישירות לתוך מערכת העיכול העליונה – הוושט, הקיבה והתריסריון – לאבחן בה מחלות ולעתים לטפל בהן. זאת באמצעות החדרת צינור פלסטי גמיש בקוטר 1.1 ס"מ (אנדוסקופ) – שכולל מצלמת וידיאו זעירה בקצהו וסיב אופטי – דרך הפה. הסיב האופטי מקרין אור לעבר הגוף ומעביר תמונות שמצולמות במצלמה למסך הנשקף לעיני הרופא (האנדוסקופ עובר ניקוי וחיטוי קפדניים בין בדיקה לבדיקה).

לצורך הבדיקה נדרש המטופל לשכב על הגב או על הצד. לרוב הוא מחובר למכשירי ניטור שמאפשרים לצוות לעקוב אחר הנשימה, קצב הלב ולחץ הדם שלו. בדרך כלל הוא מקבל תרופת הרגעה דרך הווריד כדי להיות נינוח ומרוסס לו חומר מאלחש לתוך הפה כדי להרדים את חלל הלוע לקראת החדרת האנדוסקופ. לעתים מוכנס לו לפה גם מגן פלסטיק שמסייע לו לשמור אותו פתוח. רוב המטופלים ישנים/ מטושטשים במהלך הבדיקה.

עם השפעת האלחוש הרופא מחדיר את האנדוסקופ לפה ולגרון ומשם אל מורד הוושט, לקיבה ולתריסריון. כדי להקל על מעבר האנדוסקופ ולהצליח לצפות בכל קפלי מערכת העיכול העליונה, לעתים היא מנופחת בעדינות באמצעות לחץ אוויר. לכן תיתכן תחושת לחץ ומלאות. בנוסף עשוי להיגרם לחץ בגרון אך לא צפוי כאב. אי אפשר לדבר אך אפשר להשמיע קולות ולנשום כרגיל.

תוך כדי הבדיקה הרופא מתבונן בצג שאליו משודרות התמונות מהמצלמה שבקצה האנדוסקופ. הן מוקלטות כדי שניתן יהיה לצפות בהן שוב לאחר הבדיקה. אם נדרשות פעולות טיפוליות – כגון נטילת דגימה (ביופסיה), כריתת פוליפ (גידול שפיר, טרום-סרטני או סרטני) או עצירת דימום – הרופא יכול להחדיר מכשור מתאים דרך האנדוסקופ ולבצען תוך הסתכלות במסך. לאחר שהוא מסיים את הבדיקה הוא שולף באטיות את האנדוסקופ דרך הפה.

לאילו מצבים הבדיקה מיועדת?

גסטרוסקופיה נעשית כדי לאבחן מחלות במערכת העיכול העליונה – ובעיקר גידולים שפירים וממאירים, מחלות דלקתיות וכיבים – ולטפל בהן.

התוויות אבחון עיקריות:

• תסמינים שמחשידים למחלות במערכת העיכול העליונה, למשל דלקתיות או ממאירות (כגון סרטן הוושט), כמו: כאבים/ אי נוחות/ מלאות ברום הבטן, בחילות והקאות, כאבים או קושי בבליעה, צרבת ממושכת, כאב חזה ממקור לא ברור, חשד לדימום מדרכי העיכול, אנמיה, ואובדן תיאבון ו/או ירידה במשקל שאינם מוסברים. 
• נטילת דגימת רקמה לאבחון גידול (שפיר או ממאיר) או מחלה דלקתית במערכת העיכול העליונה.

התוויות טיפול עיקריות:

• עצירת דימום במערכת העיכול העליונה.
• הרחבת היצרות של הוושט.
• הוצאת גוף זר שנתקע בוושט או בקיבה.
• הסרת פוליפ.

רמת הדיוק של הבדיקה גבוהה ביחס לצילום רנטגן, ובאמצעותה ניתן להבחין גם בפתולוגיות זעירות ברירית מערכת העיכול ולגלות גידולים קטנים בשלב מוקדם.

כיצד להיערך לבדיקה?

• מביאים תוצאות בדיקות קודמות ומסמכים רפואיים רלוונטיים.
• מפסיקים ליטול תרופות לדילול דם כגון קומדין (מחשש לדימום בלתי נשלט בשל הסרת פוליפ או בשל ניקוב הקיבה/ הוושט/ המעי – ראו סיבוכים). לפני כן מתייעצים עם הרופא המטפל לגבי מספר ימי ההפסקה הנדרש. אם נוטלים קומדין, יום לפני הבדיקה מבצעים בדיקת תפקודי קרישה (INR) ומגיעים עם תוצאותיה. 
• שלושה ימים לפני הבדיקה מפסיקים ליטול תרופות שמכילות ברזל, ביסמוט או פחם. לגבי שאר התרופות, יש להיוועץ ברופא המטפל אם להפסיקן.
• חולים ביתר לחץ דם או במחלות לב צריכים להמשיך ליטול את התרופות הקבועות כרגיל, אך לא בשעות הצום שלפני הבדיקה. לחולי סוכרת אסור להזריק אינסולין בבוקר הבדיקה (אך עליהם להביא אותו עמם) ועליהם להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי נטילת שאר תרופותיהם. בנוסף עליהם להביא ארוחה קלה שיאכלו בתום הבדיקה.
• אם מתוכננת כריתת פוליפ, מבצעים ספירת דם ותפקודי קרישה (PT, PTT).
• נבדקים שמשתמשים ב-CPAP (מכשיר שמזרים אוויר בלחץ קבוע בכל מחזור נשימה, בין כל שאיפה לנשיפה) בגלל דום נשימה בשינה חייבים להביא אותו עמם לבדיקה.
• שמונה שעות לפני הבדיקה נדרש צום (ניתן לשתות מים צלולים עד כשעתיים לפניה). אם הבדיקה מתקיימת בשעות אחר הצהריים ניתן לאכול בבוקר ארוחה קלה (למשל כריך עם גבינה ותה).
• ביום הבדיקה חובה להגיע עם מלווה (בשל מתן תרופת ההרגעה והפגיעה בערנות). אם ישנו אפוטרופוס, הוא מחויב לבוא (עליו להגיע עם כתב המינוי מבית המשפט ותעודת זהות).

למדו עוד על ההכנה לבדיקה 

כמה זמן היא נמשכת?

כעשר דקות בממוצע.

איך מרגישים אחריה?

אחרי הבדיקה מועבר הנבדק לחדר ההתאוששות, שם הוא נח בהשגחת הצוות הרפואי עד להתפוגגות השפעת תרופת ההרגעה (לרוב כחצי שעה) ואז משוחרר לביתו. ביומיים שלאחר הבדיקה ייתכנו תופעות לוואי כגון גזים, נפיחות וכאבי בטן (בשל החדרת האוויר למערכת העיכול) וכאב גרון (בשל החדרת האנדוסקופ). הן צפויות להיעלם בהדרגה בתוך כמה ימים. ייתכן גם דימום קל מאזור נטילת הביופסיה/ כריתת הפוליפ שלרוב נעצר ספונטנית. עשויים להיגרם גם גירוי וכאב מקומי בזרוע, באזור הווריד שאליו הוזרקה תרופת ההרגעה, שיחלפו לאחר כמה ימים.

מהו שיעור ההצלחה?

גסטרוסקופיה היא בדיקה בטוחה ומהימנה, בעלת שיעור הצלחה שנושק ל-100% בכל הקשור לסקירת מערכת העיכול העליונה וגילוי ממצאים חשודים. 

מהם הסיבוכים האפשריים?

הסיבוכים נדירים וכוללים: נזק לשיניים או למיתרי הקול, ניקוב של הקיבה, הוושט או המעי (מצב חירום שעלול לסכן חיים. לרוב הוא מתגלה מיד לאחר הבדיקה ודורש טיפול מידי), דימום מאזור נטילת הביופסיה/ כריתת הפוליפ שמחייב מתן עירוי דם, וזיהום שמחייב טיפול אנטיביוטי.

הנחיות התנהגות לאחר הבדיקה

• נשארים לנוח כ-30-20 דקות ביחידת התאוששות. לאחר זמן זה, באישור הרופא, ניתן לשתות שתייה פושרת ולאכול ארוחה קלה.
• אין לנהוג במשך 12 שעות לפחות (יש לחזור הביתה עם מלווה או במונית) או לעשות כל פעילות מסוכנת אחרת בשל מתן תרופת ההרגעה והפגיעה בערנות.
• תוצאות הבדיקה והוראות להמשך טיפול ומעקב נמסרות לפני השחרור. תוצאות ביופסיה נמסרות לאחר כשבועיים עד חודש.
• מומלץ לנוח ביממה שלאחר הבדיקה.
• מומלץ להימנע משתיית אלכוהול ביממה שלאחר הבדיקה.
• המשך הבירור והטיפול תלוי בסיבה לבדיקה ובתוצאותיה.

מתי לגשת לרופא?

• תחושה כללית רעה מאוד, הקאה דמית, כאבי בטן/ חזה עזים ותסמינים מדאיגים ופתאומיים אחרים (כל אלו עשויים להעיד על ניקוב הקיבה, הוושט או המעי)
• החמרה בנפיחות, בגזים ובכאבי הבטן
• חום מעל 38 מעלות
• דימום מפי הטבעת
• יציאה שחורה