תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה
image/svg+xml

דיוורטיקולוזיס/ דיוורטיקוליטיס (מחלת/ דלקת הסעיפים)

מחלת הסעיפים (דיוורטיקולוזיס) היא מצב שבו חלקים מדופן המעי מתבלטים בצורת כיסים דרך שכבת השרירים העוטפת את המעי. דלקת הסעיפים (דיוורטיקוליטיס) היא הסיבוך השכיח ביותר שלה


שם באנגלית: Diverticulosis/ Diverticulitis


מהי מחלת הסעיפים?

מחלת הסעיפים (דיוורטיקולוזיס) היא מצב שבו חלקים מדופן המעי מתבלטים בצורת כיסים (סעיפים/ דיוורטיקולה) דרך שכבת השרירים העוטפת את המעי. היווצרותם היא פועל יוצא של לחץ מוגבר בתוך המעי וחולשה יחסית של השרירים העוטפים אותו. דלקת הסעיפים (דיוורטיקוליטיס) היא הסיבוך השכיח ביותר של המחלה ועלולה להתפתח אצל כ-10%-25% מהלוקים בה. היא נגרמת מהצטברות של צואה בתוך הכיסים. הצואה פוגעת ברירית המצפה את המעי, גורמת להינקבות מיקרוסקופית של הדופן שלו ולזיהום באזור.


מהם הגורמים למחלה?

תזונה דלה בסיבים תזונתיים היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר להתפתחות המחלה. תזונה זו גורמת לצואה קשה ובעלת נפח קטן ולעצירות, מה שמוביל לאימוץ יתר של שרירי הבטן ומעלה את הלחץ התוך-בטני ולכן גם את הלחץ במעי. הלחץ המוגבר במעי מועבר לאזורים החלשים בדופן שלו וגורם להתבלטותה החוצה וכך ליצירת הכיסים. 

תזונה דלה בסיבים תזונתיים מאפיינת את מדינות העולם המערבי ולכן שכיחות המחלה בהן גבוהה משמעותית ביחס למדינות מתפתחות.

שכיחות המחלה עולה גם עם הגיל, ואצל בני 80-60 היא מגיעה לכ-50%. נדיר שתתפתח לפני גיל 40. 

 

מהם התסמינים? 

לרוב החולים במחלה אין תסמינים והם לא חשים בה. אולם כאשר מופיעים תסמינים הם עשויים לכלול התכווצויות קלות, נפיחות ועצירות. תסמיני הדלקת משתנים בהתאם לחומרתה וכוללים: כאבי בטן (לרוב בצד השמאלי התחתון) כרוניים או התקפיים, חום, בחילות, הקאות, שלשולים, דימום מהכיסים, עצירות ויציאות שאינן סדירות. אם הדלקת סוערת וגורמת לסיבוכים (כגון התנקבות של דופן המעי ואבצס) תסמיניה יהיו קשים יותר.


כיצד מאבחנים? 

אבחון המחלה והערכת מידת מעורבות חלקי המעי נעשים בצילום חוקן בריום. בדיקת אבחון נוספת היא קולונוסקופיה, שבה ניתן לאתר/ לשלול בעיות נוספות במעי.

אבחון הדלקת מבוסס על הפרטים שנמסרים על ידי המטופל/ת, בדיקה גופנית ובדיקות עזר הכוללות ספירת דם, בדיקת שתן וצילום רנטגן של הבטן. כאשר האבחנה לא ברורה ניתן להיעזר בבדיקות נוספות כגון אולטרסאונד, חוקן עם חומר ניגוד ו-CT בטן.


כיצד מטפלים?

הטיפול העיקרי במחלה הוא תזונה עתירת סיבים. תזונה כזאת מגדילה את נפח הצואה ולכן תורמת להפחתת הלחץ במעי. כך לא נוצרים כיסים נוספים על אלו שכבר נוצרו. מזונות עתירי סיבים כוללים לחם מחיטה מלאה או מדגנים מלאים (על קליפתם), דגני בוקר, פירות וירקות. כדי שהשינוי התזונתי יהיה יעיל מומלץ לצרוך 30-20 גרם סיבים ליום ולהיוועץ בדיאטן/ית.

הטיפול בדלקת ניתן בהתאם לחומרתה. כאשר תסמיניה קלים ניתן לטפל באנטיביוטיקה דרך הפה. כאשר הדלקת משמעותית ויש חשש לסיבוכים ניתן טיפול אנטיביוטי תוך-ורידי באשפוז. לעתים יומלצו גם מנוחה ותזונה נוזלית. במקביל מומלצת דיאטה עתירת סיבים למניעת הישנות. כחמישית מהחולים לוקים בדלקת סעיפים נוספת ואצלם נשקל ניתוח לכריתת החלק החולה במעי.

כחודש-חודש וחצי לאחר הטיפול נדרשת הערכה של המעי אשר יכולה להיעשות בצילום חוקן בריום או בקולונוסקופיה.