אי-סבילות ללקטוז – כל המיתוסים

מאת: ד"ר טל אנגל, רופא בכיר במכון למחלות דרכי העיכול

המונח אי-סבילות ללקטוז הפך למוכר ונפוץ בשנים האחרונות – אבל מה זה אומר בכלל? לקטוז הוא סוכר שקיים בחלב ומוצריו. המשמעות של אי- סבילות ללקטוז היא יכולת מופחתת או היעדר יכולת לעכלו ומתאפיינת בתסמינים כרוניים כמו בטן נפוחה, גזים, שלשולים, יציאות רכות, בחילות ועוויתות בבטן.

יותר מ-50% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מאי-סבילות ללקטוז
 

אי סבילות ללקטוז – נכון ולא נכון  

המיתוס: אי-סבילות ללקטוז היא מצב נדיר.
המציאות: ממש לא. למעשה, מדובר בתופעה שיותר מ-50% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת ממנה.
 

המיתוס: אובחנתי באי-סבילות ללקטוז ומעכשיו עליי להימנע מחלב ומוצריו. 
המציאות: לאו דווקא. רבים מהמאובחנים בתת-ספיגה של לקטוז מסוגלים לצרוך מוצרים אלו במנות קטנות לאורך היום או כאשר רמת הלקטוז בהם נמוכה.

המיתוס: חלב עזים אינו מכיל לקטוז.
המציאות: לא מדויק. חלב עזים מכיל כמות קטנה של לקטוז (כ-4%) ולכן נסבל יותר מחלב פרה. 

המיתוס: מוצרי חלב עשויים לגרום לכאבי בטן ונפיחות גם אם לא ידועה אי-סבילות ללקטוז.
המציאות: נכון. בעת צריכה מוגברת של מוצרי חלב שמייצרת עומס במערכת העיכול (לדוגמה בארוחת שבועות), ייתכן חוסר באנזים לקטאז אפילו אצל בעלי עיכול תקין. אנזים זה מצוי ברירית המעי הדק ואחראי על פירוק הלקטוז לחלקים (גלוקוז וגלקטוז) שנספגים בקלות במעי הדק. התוצאה של חוסר בלקטאז היא הרגשת כבדות שמתבטאת בנפיחות, גזים, כאבי בטן ושלשולים. למרבה המזל זוהי תופעה זמנית וחולפת.

המיתוס: אי-סבילות ללקטוז ואלרגיה לחלב זה אותו הדבר.
המציאות: לא ולא. אלרגיה לחלב היא מצב שבו אדם מפתח תגובה אימונית (של מערכת החיסון) לחלבוני החלב (בדומה לבוטנים, אגוזים וכדומה), מה שעשוי לגרום לתופעות כמו פריחה וקוצר נשימה עד סכנת חיים. לכן במצב זה אסור לצרוך חלב ומוצריו לחלוטין. אי-סבילות ללקטוז לעומת זאת מתבטאת בקושי לעכל את הלקטוז בשל החסר בלקטאז. כך, הלקטוז ממשיך הלאה במערכת העיכול במקום לעבור פירוק וספיגה במעי הדק, וחיידקי המעי מפרקים אותו ומייצרים ממנו גזים (התססה) שגורמים לתסמינים.

המיתוס: קיים קשר בין מוצא אתני לבין אי-סבילות ללקטוז.
המציאות: נכון. התפתחות העמים על פני כדור הארץ במשך מאות אלפי שנים הובילה לשינויים גנטיים שקשורים גם לתפקוד של האנזים לקטאז או לחסר שלו. בארצות הסקנדינביות לדוגמה, שבהן הייתה חשיפה למוצרי חלב מהחי, לרוב האוכלוסייה יש כמות מספקת של האנזים. לעומת זאת בארצות אחרות, למשל במזרח אסיה ובדרום אפריקה, האוכלוסייה פחות נחשפה למוצרי חלב מהחי ולכן שכיחות אי-הסבילות ללקטוז בהן גבוהה.

המיתוס: אם אובחנתי בחסר לקטאז עליי להימנע מתרופות המכילות לקטוז.
המציאות: לאו דווקא. לקטוז הוא מרכיב לא פעיל שקיים בתרופות רבות לצורך נפח ומילוי, אך כמותו מזערית (לא יותר משני גר') ולכן הוא לא גורם לתסמינים.