פרוביוטיקה - איך היא עוזרת?

מאת ד"ר עדי להט- צוק.

פרוביוטיקה היא שם כללי למגוון מיקרואורגניזמים התורמים לבריאות כשאנו צורכים אותם במינון מתאים. פרוביוטיקה נמצאת באופן טבעי במזונות כמו יוגורט וירקות כבושים, ואפשר ליטול אותה בקפסולות, כדורים, אבקה או נוזל. בשנים האחרונות הולך ונפוץ השימוש בפרוביוטיקה לטיפול במגוון מחלות – רובן קשורות למערכת העיכול או למערכת החיסון. הטיפול הוא נוח וכמעט ללא תופעות לוואי.

בתחום בריאות דרכי העיכול, הספרות הרפואית ממליצה על פרוביוטיקה לטיפול תומך במצבים הבאים:

 טיפול ומניעת שלשול שנגרם מנטילת אנטיביוטיקה

 שלשול זיהומי חריף

IBS (תסמונת המעי הרגיש)

חיידק הליקובקטר פילורי 

מחלות דלקתיות של המעי כגון קרוהן וקוליטיס כיבית

בתחומים רפואיים אחרים, הוכח טיפול פרוביוטי כיעיל במקרים של אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור) וזיהומים במערכת הנשימה העליונה.

איך זה עובד? 

במערכת העיכול שלנו טריליוני מיקרואורגניזמים – חלק מהם טובים לבריאותנו ואחרים מזיקים. כשמדובר במערכת העיכול, המיקרואורגניזמים הפרוביוטיים:

מתחרים בחיידקים המזיקים על שטח המחייה והמזון, וכך תורמים לצמצום אוכלוסיית החיידקים שגורמים למחלה

מחזקים את מערכת החיסון של המעי

מעלים את הגנת המעי מפני חדירת חומרים מזיקים

מפחיתים הפרשה של חומרים מעוררי דלקת מהמעי

תופעות לוואי 

תופעות הלוואי לטיפול בפרוביוטיקה מעטות וקלות. תתכן נפיחות ואי נוחות קלה בבטן, שיחלפו מעצמן אחרי הפסקת הטיפול. 
בחולים שמערכת החיסון שלהם מדוכאת בצורה קשה או כאלה הסובלים מתסמונת המעי הקצר, יכולים להתפתח זיהומים בעקבות הטיפול. לחולים אלה אסור לקבל טיפול פרוביוטי. 

איזו פרוביוטיקה וכמה לקחת?

לא משנה אם תקחו את הפרוביוטיקה בכדורים, אבקה או נוזל – מה שחשוב זו כמות המיקרואורגניזמים. ככל שלוקחים יותר, כך התוצאות טובות יותר. אין עדות לכך שיש מינון גבוה מדי של פרוביוטיקה. המינון נספר ביחידה בשם CFU, והכמות הנדרשת לטיפול משתנה בין הסוגים השונים והמחלות בהן הם באים לטפל.

כדי להיות יעילה, על הפרוביוטיקה להיות עמידה לחומצה ולמיצי המרה. בנוסף, רוב סוגי הפרוביוטיקה אינם מתיישבים במעי הגס לזמן ארוך, לכן כדי שהטיפול יהיה יעיל – חשוב להקפיד לקחת אותו באופן סדיר.