קולונוסקופיה ללא טשטוש/ הרדמה

בדיקת קולונוסקופיה נעשית בדרך כלל עם טשטוש או הרדמה, אך במכון למחלות דרכי העיכול (גסטרואנטרולוגיה) בשיבא ממליצים לעבור אותה ללא הליכים אלו.

קולונוסקופיה היא בדיקה פולשנית ממשפחת הבדיקות האנדוסקופיות. היא מאפשרת להסתכל ישירות לתוך מערכת העיכול התחתונה (ובפרט המעי הגס) באמצעות החדרת צינור פלסטי גמיש (קולונוסקופ) – שכולל מצלמת וידיאו זעירה בקצהו וסיב אופטי – דרך פי הטבעת. הסיב האופטי מקרין אור לעבר הגוף ומעביר תמונות שמצולמות במצלמה למסך הנשקף לעיני הרופא.

היתרונות המרכזיים של קולונוסקופיה ללא טשטוש/ הרדמה הם:

• אין סיכון לשיבושים בנשימה ובפעולת הלב.  
• הפעולה נסבלת היטב וניתן לעבור אותה תוך כדי צפייה בסרטי מציאות מדומה (תיתכן אי נוחות קצרה וחולפת בלבד).  
• אין צורך להישאר להשגחה, אין צורך להגיע עם מלווה, מותר לנהוג וניתן לחזור לעבודה ולפעילות רגילה מיד לאחר הפעולה.
• אפשר לדבר עם הרופא/ה תוך כדי הפעולה ולקבל הסברים בזמן אמת.
• לא צריך להמתין חודשים ארוכים לתור עם מרדים.
   

למה עושים קולונוסקופיה עם טשטוש/ הרדמה?

בזמן הבדיקה הרופא מנפח את המעי בלחץ כדי להקל על מעבר הקולונוסקופ ולהצליח לצפות בכל קפלי המעי. אם נדרשות פעולות טיפוליות (למשל כריתת פוליפ), ניתן להחדיר מכשור מתאים דרך הקולונוסקופ ולבצען תוך הסתכלות על המסך. תיאורטית, פעולת הניפוח עלולה להכאיב בדופן המעי ולכן השתרשה התפיסה שהיא מחייבת טשטוש או הרדמה.

למה כדאי לוותר על ההליכים הללו?

טשטוש והרדמה טומנים בחובם סיכונים (כגון הפסקת נשימה, דום לב וחוסר הכרה) בשל השפעת התרופות. בנוסף, בניגוד לתפיסה הרווחת, לרוב הבדיקה לא גורמת לכאבים. כפי שניתן להבין מדברי מנהל המכון למחלות דרכי העיכול (גסטרואנטרולוגיה), פרופ' שומרון בן חורין, "כיום הקולונוסקופים יותר גמישים ודקים מבעבר ולכן כמעט לא מצריכים ניפוח של המעי. וגם אם כן נדרש ניפוח, הוא נעשה במים ופחמן דו-חמצני, מה שכמעט לא גורם ללחץ וכאבים בדופן המעי. וגם אם הם מורגשים מעט בהתחלה, הם נרפים בתוך כמה שניות. פעולות כגון כריתת פוליפים אינן גורמות לכאבים גם הן כיוון שבמעי אין סיבי עצב שחשים בהם. חשוב גם לציין שללא טשטוש והרדמה הרופא יכול לתקשר עם המטופל/ת, להסביר על התחושות הצפויות ולהרגיע. בסופו של דבר מדובר בפעולה שנמשכת 20 דקות אשר יכולה לעבור בקלות ללא טשטוש או הרדמה. וגם אם היא גורמת לכאבים ולאי נוחות מועטים, הם בוודאי עדיפים על פני הסיכונים שבטשטוש ובהרדמה".

יש לציין שהטשטוש מסכן בעיקר את בעלי מחלות הרקע, כגון מחלות לב/ ריאה וניוון שרירים, ולכן לפני פעולות כגון קולונוסקופיה הם לא עוברים טשטוש אלא הרדמה. אך ההרדמה מעלה את הסיכון לחוסר הכרה ולכן חייבת להיעשות על ידי מרדימים (שמיומנים בהחייאה). לפיכך, בשל המחסור במרדימים, מטופלים צריכים לחכות כשנה לתור לקולונוסקופיה עם הרדמה. "אם מוותרים על ההרדמה מקבלים תור הרבה יותר קרוב, ואני ממליץ למטופלים שקיבלו תור רחוק לשקול זאת ולהגיע אלינו. בנוסף, ללא טשטוש או הרדמה המטופלים משתחררים מיד לאחר הפעולה ויכולים לנהוג ולשוב לשגרה ולעבודה. הם לא צריכים לחכות שעה או יותר ולקחת מלווה ויום חופש, כפי שקורה לאחר פעולה עם טשטוש/ הרדמה. זה גם חוסך לנו באנשי צוות שאחראיים לביצוע הטשטוש ובמרדימים. כך הם יכולים להתפנות לפעולות אחרות שבאמת מצריכות טשטוש או הרדמה", מסביר בן חורין.

מהי רמת שביעות הרצון של המטופלים שעברו את הבדיקה ללא ההליכים הללו?

במחקר שנערך במכון גסטרו בשיבא השוו הרופאים בין שתי קבוצות של צעירים שעברו קולונוסקופיה: 30 איש ללא טשטוש (קבוצת הניסוי) ו-30 איש עם טשטוש (קבוצת הביקורת). נבדקי קבוצת הניסוי צפו בסרטי מציאות מדומה (VR) באמצעות משקפיים ייעודיים וכך הוסחה דעתם מן הפעולה. לאחר מכן נשאלו הנבדקים על שביעות רצונם ונמצא כי הייתה דומה בשתי הקבוצות.

במחקר נוסף בדקו הרופאים 69 מבוגרים עם מחלות רקע שעברו את הפעולה ללא הרדמה. נמצא כי שיעור ההצלחה של הפעולה ושביעות הרצון ממנה היו גבוהים במיוחד. לדברי בן חורין, "כל הנבדקים ציינו שהם לא מבינים מדוע נדרשת סדציה או הרדמה לפני קולונוסקופיה ושלא יהססו לוותר עליהן גם בקולונוסקופיה הבאה".

אחד הנבדקים היה ד', בן 82, שנדרש לעבור קולונוסקופיה לצורך הסרת חמישה פוליפים (גידולים שפירים שעשויים להפוך ממאירים), אחד מהם גדול במיוחד. כיוון שהוא סובל ממחלות רקע, ובהן דום נשימה בשינה, הטשטוש (סדציה) או ההרדמה שנעשים לפני פעולה זו מסכנים אותו. לפיכך הציע לו פרופ' בן חורין לעבור את הפעולה ללא טשטוש וללא הרדמה. ד' קיבל את ההצעה, עבר את הפעולה בהצלחה ובמהלכה אף התלוצץ עם רופאיו (כך גילה כי בן חורין למד עם בנו באותה הכיתה לפני 40 שנה). מיד בסיום הפעולה שוחרר לביתו ותהה: "בשביל מה בכלל נחוצים טשטוש או הרדמה?".  

אז למה בכל זאת ממשיכים לעשות קולונוסקופיה עם טשטוש/ הרדמה?

לדברי בן חורין, "בכל בתי החולים רופאים מנסים פה ושם לוותר על ההליכים הללו, אך ללא הצלחה. לטענתם, המטופלים לא מסכימים לכך. כמובן שהכי קל להגיד את זה. כדי שהמטופלים יסכימו צריך להסביר להם את היתרונות מול הסיכונים. לחולה לב שמגיע אליי ודבר ראשון אומר לי 'אני לא רוצה להרגיש כלום', אני מבהיר שהעדיפות הראשונה שלו צריכה להיות פעולה בטוחה, השנייה היא פעולה מוצלחת שמניבה ממצאים טובים, והשלישית היא פעולה קלה ולא מכאיבה. וגם אם בסופו של דבר הפעולה גורמת לכאבים קשים ובלתי צפויים (נדיר), תמיד אפשר להחליט לבצע טשטוש במהלכה. ואם יש מחלות רקע – לקבוע תור חדש לפעולה עם הרדמה".