קולונוסקופיה

שם באנגלית: Colonoscopy

מהי קולונוסקופיה?

קולונוסקופיה היא בדיקה אנדוסקופית הנעשית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. סרטן המעי מתפתח באופן איטי מפוליפים (גידולים קטנים) במשך 10-5 שנים. בדיקת סקר תקופתית באמצעות קולונוסקופיה לגילוי מוקדם של הפוליפים והסרתם יכול לצמצם את התחלואה והתמותה ב-75%-90%.

בקולונוסקופיה ניתן להסתכל ישירות לתוך מערכת העיכול התחתונה (ובפרט המעי הגס) באמצעות החדרת צינור פלסטי גמיש (קולונוסקופ) – שכולל מצלמת וידיאו זעירה בקצהו וסיב אופטי – דרך פי הטבעת. הסיב האופטי מקרין אור לעבר הגוף ומעביר תמונות שמצולמות במצלמה למסך הנשקף לעיני הרופא (הקולונוסקופ עובר ניקוי וחיטוי קפדניים בין בדיקה לבדיקה).

כיצד היא נעשית?

לרוב המטופל שוכב על הצד השמאלי בברכיים מקופלות לכיוון בית החזה ומקבל תרופות שגורמות לטשטוש (עם זאת, מומחי הגסטרו בשיבא ממליצים לבצע קולונוסקופיה ללא טשטוש או הרדמה). כך הרופא מחדיר בעדינות את הקולונוסקופ דרך פי הטבעת לאורך המעי הגס, עד החלק האחרון של המעי הדק. תוך כדי הבדיקה הוא מתבונן בצג שאליו משודרות התמונות מהמצלמה שבקצה הקולונוסקופ.

בזמן הבדיקה הרופא מנפח את המעי בלחץ כדי להקל על מעבר הקולונוסקופ ולהצליח לצפות בכל קפלי המעי. אם נדרשות פעולות טיפוליות (למשל נטילת דגימה מהמעי לצורך ביופסיה או כריתת פוליפ), ניתן להחדיר מכשור מתאים דרך הקולונוסקופ ולבצען תוך הסתכלות בצג.

לאחר שהרופא מסיים את הבדיקה, הוא שולף באטיות את הקולונוסקופ דרך פי הטבעת. אם לא הצליח לראות את כל חלקי המעי בבירור – בשל הכנה לקויה (ראו "היערכות" בהמשך) או סיבה אחרת (כגון מעי מפותל מאוד) – ייתכן שיומלצו בדיקות נוספות כמו קולונוסקופיה וירטואלית – הדמיה שנועדה להדגים את החלק הפנימי של המעי הגס; מדובר בסריקת CT בטן שנעשית בעת שהמעי הגס מנופח באוויר כדי שניתן יהיה לסרוק אותו טוב יותר. עיבוד צילומי ה־CT יוצר תמונה מדויקת של המעי הגס. בניגוד לבדיקת קולונוסקופיה רגילה, קולונוסקופיה וירטואלית דורשת הכנסת צינורית דקה וקצרה לפי הטבעת ולא צינור ארוך. עם זאת, במהלכה לא ניתן לעשות פעולות במעי, כגון כריתת פוליפ (ולכן אם הוא מתגלה צריך לעשות קולונוסקופיה רגילה).
 

לאילו מצבים היא מיועדת?

קולונוסקופיה יכולה להיות אבחנתית וטיפולית.

התוויות אבחון עיקריות:

• בירור חשד למחלה במעי הגס, כגון סרטן המעי הגס או מחלות מעי דלקתיות. זאת בעקבות הופעת תסמינים כמו נפיחות או גוש בבטן/ באזור פי הטבעת, כאבי בטן תחתונה, ירידה בלתי מוסברת במשקל, דימום מפי הטבעת, שינוי בהרגלי יציאות ואנמיה.
• בדיקת סקר לגילוי מוקדם ומניעה של סרטן המעי הגס: איגודי גסטרואנטרולוגים ואונקולוגים בעולם ממליצים לבצע קולונוסקופיה מגיל 50 אחת לחמש עד עשר שנים. עם זאת, בארץ היא לא כלולה בסל הבריאות. היא ניתנת על ידי קופות החולים בהתאם לצורך הרפואי ולאנשים בסיכון גבוה. אנשים אלו, שמומלץ להם להקדים את גיל ביצוע הבדיקה ולעשותה בתדירות גבוהה יותר, הם למשל חולים במחלות מעי דלקתיות ומטופלים עם סיפור משפחתי/ גנטי של גידולי מערכת העיכול.
• המשך בירור לאחר תשובה חיובית בבדיקת דם סמוי בצואה (עשויה להעיד על פוליפ – טרום-סרטני או כזה שכבר הפך לסרטני).
• נטילת דגימת רקמה (ביופסיה) לאבחון גידול (שפיר או ממאיר) במערכת העיכול או לאבחון קרוהן וקוליטיס כיבית.

פעולות טיפוליות עיקריות:

• הסרת פוליפים או צריבתם (ושליחתם למעבדה לבדיקה מיקרוסקופית שתקבע אם הם שפירים, טרום־סרטניים או סרטניים).
• הרחבת היצרויות במעי הגס.
• עצירת דימום במעי הגס.

כיצד להיערך אליה?

• ייתכן שלקראת הבדיקה צריך יהיה להפסיק את הטיפול התרופתי הקבוע (כולל תוספי מזון) או לשנותו. יש להתייעץ על כך עם הרופא המטפל עשרה ימים לפני הבדיקה. כך למשל יש להפסיק ליטול את רוב נוגדי הקרישה כמה ימים לפני הבדיקה מחשש לדימום בלתי נשלט עקב הסרת פוליפ או ניקוב דופן המעי.
• 72 שעות לפני הבדיקה מפסיקים לאכול מזונות עשירים בסיבים תזונתיים, כגון פירות וירקות (טריים ומבושלים), לחם מלא, שיבולת שועל, דגני בוקר, סובין חיטה וסובין שיבולת שועל. בנוסף, צריך לשתות הרבה (לפחות כוס בשעה) אך אסור לשתות חלב ומשקאות חריפים.
• 24 שעות לפני הבדיקה מפסיקים לאכול מזון מוצק מכל סוג שהוא. עד שעתיים לפני הבדיקה מותר לצרוך אך ורק מזונות ומשקאות שמורכבים מנוזלים צלולים ומכילים מלחים ומינרלים, כמו מרק צח עם מלח, תה ומיץ. חשוב שהנוזלים הנצרכים לא יהיו רק מים.
• 24 שעות לפני הבדיקה מרוקנים את תוכן המעי בעזרת חומר משלשל (שתיית אבקה/ תמיסה/ כדור או ביצוע חוקן). ריקון לא מיטבי עלול להסתיר את דופן המעי ולגרוע מאמינות הבדיקה, מה שעלול להצריך בדיקה חוזרת. הרופא מחליט איזה חומר משלשל יש ליטול לפני הבדיקה, בין היתר בהתאם למצב הרפואי. אופן נטילת המשלשל משתנה בהתאם לסוגו. למשל, לעתים ההנחיה היא לקחת משלשל חלש יחסית פעם ביום במשך יומיים־שלושה לפני הבדיקה או לקחת משלשל חזק יום לפני הבדיקה. החומר המשלשל עלול לגרום להתייבשות בשל אובדן נוזלים ומלחים, ולכן יש לשתות נוזלים רבים שמכילים מינרלים ומלחים, ולא רק מים. בנוסף יש לקבל מהרופא הדרכה על נטילת המשלשל ולדווח לו על תופעות לוואי, ובכל מקרה לקרוא בעיון את העלון למשתמש.
• שעתיים לפני הבדיקה נדרש צום מוחלט.
• אם עוברים טשטוש/ הרדמה – יש להגיע עם מלווה.

הכנה טובה תורמת לבדיקה איכותית ומדויקת. הכנה לקויה עשויה לפגוע באיכות הבדיקה וביכולת האבחון ולהצריך בדיקה חוזרת.

קראו עוד על ההכנה המתאימה

כמה זמן הבדיקה נמשכת?

בין 20 דקות לשעה. משך הבדיקה מושפע מרמת ניקיון המעי, מבנהו ומידת שיתוף הפעולה של המטופל.

איך מרגישים אחריה?

תחושות אפשריות, שעשויות להימשך כמה שעות, הן מלאות וצורך לשחרר גזים בעקבות ניפוח המעי באוויר. הליכה מתונה עשויה לסייע בפינוי האוויר. בנוסף, ייתכן שבצואה הראשונה יופיע מעט דם, בייחוד אם נכרת פוליפ או נלקחה ביופסיה (תופעה צפויה ותקינה). ייתכנו גם גירוי וכאב מקומי בזרוע, באזור הווריד שאליו הוזרקו תרופות הטשטוש, שיחלפו לאחר כמה ימים.

מהם הסיבוכים האפשריים?

הסיבוכים נדירים וכוללים: דימומים שמחייבים אשפוז ומתן עירוי דם ואף התערבות אנדוסקופית וניתוח (הסיכון לכך עולה בעיקר לאחר כריתת פוליפ), נקב בדרכי העיכול שמצריך אשפוז/ ניתוח (הסיכון לכך עולה בעיקר לאחר כריתת פוליפ או עקב הסתעפויות/ פיתולים רבים במעיים), ותופעות לוואי בעקבות תרופות הטשטוש (כגון תגובה אלרגית או הפרעות נשימה/ בפעילות הלב, בעיקר בקרב חולי ריאות/ לב).

הנחיות התנהגות לאחר ההליך

• לפני השחרור נמסרות תוצאות הבדיקה והוראות להמשך טיפול/ מעקב ויש להראותן לרופא המטפל (תוצאות ביופסיה מגיעות לאחר כשבועיים-חודש).
• אם נעשו טשטוש/ הרדמה לפני הבדיקה, נחים כשעה בחדר ההתאוששות בהשגחת הצוות הרפואי ולצד מלווה, עד להתפוגגות השפעת התרופות. בנוסף, אסור לנהוג במשך 12 שעות לפחות (יש לחזור הביתה עם המלווה או במונית) או לעשות כל פעילות מסוכנת אחרת. אם לא נעשו טשטוש/ הרדמה – אין צורך במלווה וניתן לנהוג ולחזור מידית לשגרה.
• שתייה ואכילה מותרות לפי הוראות הרופא.
• מומלץ לנוח ביממה שלאחר הבדיקה.
• מומלץ להימנע משתיית אלכוהול ביממה שלאחר הבדיקה.
• המשך הבירור והטיפול תלוי בסיבה לבדיקה ובתוצאותיה.

מתי לגשת לרופא?

• דימום נמשך או מתגבר
• כאבי בטן עזים
• חום מעל 38 מעלות
• דימום רב מפי הטבעת
• יציאה שחורה
• הקאות