נפיחות בטנית/ בטן נפוחה

שם באנגלית: Abdominal Swelling /Abdominal Bloating

מהי נפיחות בטנית?

נפיחות בטנית שלא עקב השמנה מתבטאת בתחושת מלאות או לחץ בבטן שמזכירה את התחושה שלאחר ארוחה כבדה. היא יכולה להופיע בלי קשר לכמות המזון או סוגו, ולעתים היא מגדילה את היקף הבטן וגורמת לאי נוחות, כאבים ובעיה אסתטית. רבים מהסובלים מהנפיחות מדווחים על בטן שטוחה בשעות הבוקר ועל החמרה בשעות הערב, עד כדי צורך להחליף לבגד נוח יותר.

מדובר בתופעה שכיחה – 10%-30% מהאוכלוסייה סובלים ממנה. בעבר ההסבר העיקרי להתפתחותה היה "ריבוי גזים". אך מחקרים שמדדו את כמות הגזים במעי של אנשים הסובלים מנפיחות בטנית לרוב מצאו שהיא תקינה לחלוטין (יש לציין כי פליטת גזים/ נפיחה עד 15 פעמים ביום היא תוצר תקין של תהליך העיכול ולא נחשבת לריבוי גזים). כיום ברור שהתופעה עלולה להיגרם ממגוון גורמים (ואף משילוב שלהם), וריבוי גזים הוא רק אחד מהם.  

מהם הגורמים האפשריים?

מזונות מנפחים: מזונות מסוימים עלולים לגרום להיווצרות גזים ולחדירת נוזלים לחלל המעי. למשל, מזון עשיר בחלבון החיטה גלוטן (כמו לחם, פסטה, פתיתים, קוסקוס, קורנפלקס ושעורה), קטניות (כמו שעועית, עדשים, חומוס, פול ופולי סויה), ירקות (כמו בצל, שום, כרוב, כרובית, ברוקולי, ארטישוק ירושלמי, צנון וצנונית), ממתיקים מלאכותיים (בעלי מבנה כוהלי, כגון מלטיטול וסורביטול), ומוצרי חלב עשירים בלקטוז (סוכר החלב).

משקאות תוססים וכאלו המכילים קפאין: משקאות תוססים מכילים גזים ועצם שתייתם עלולה לגרום לנפיחות. משקאות עם קפאין (וגם קקאו) ממריצים את מערכת העיכול, וגורמים להפרשה מוגברת של מיצי עיכול לקיבה ולעודף חומציות שלה, וכך עלולים לגרום לעודף גזים ונפיחות.

כליאת גזים: מצב שבו כמות הגזים תקינה אך הם נותרים במעי הדק זמן רב ואינם מתקדמים ביעילות במורד המעי. לעתים הם מגיעים לאזור החלחולת, מצטברים שם וגורמים לאי נוחות.

הרגלי אכילה לא נכונים: אכילת ארוחות גדולות מדי; ריכוז מזון רב (גם בריא) בארוחה או שתי ארוחות גדולות ביום עלול להכביד על מערכת העיכול ולגרום לעומס יתר על הקיבה, וכפועל יוצא לנפיחות.

מחסור בנוזלים: מחסור בנוזלים עלול לפגוע בזרימה במערכת העיכול ולגרום להצטברות גזים.

בליעת אוויר: כאשר אוויר שנבלע אינו נפלט החוצה הוא עובר דרך מערכת העיכול ומשתחרר דרך פי הטבעת בצורת גזים. בליעה מופרזת של אוויר – למשל בשל פעולות כגון עישון ולעיסת מסטיק – עלולה לגרום להצטברותו ולנפיחות.

חוסר אנזימי עיכול: תפקידם של אנזימי העיכול הוא לפרק את המזון ולשחרר את רכיבי התזונה שבו כך שיוכלו להיספג במחזור הדם. מחסור באנזימים אלו עלול להוביל להפרעות במערכת העיכול ובהן נפיחות בטנית. הסיבות לו עשויות להיות סטרס, תרופות, גיל, הפרעות מולדות, ואכילת מזון מיובש, מוקפא, משומר, מבושל ומעובד (אנזימי עיכול שמקורם במזון נהרסים בחימום, אידוי, צלייה ושימור). סיבה נוספת למחסור באנזימי עיכול היא אי ספיקת לבלב אקסוקרינית (EPI) – מצב שבו נפגע ייצורם בלבלב בשל ניתוח שנעשה בו או במערכת העיכול, דלקת בלבלב ומחלות אוטואימוניות.

החוסר האנזימטי הנפוץ ביותר הוא בלקטאז (האנזים שאחראי על פירוק הלקטוז לסוכרים שהגוף מסוגל לספוג). חוסר אנזימטי נפוץ נוסף הוא בפרוטאז (האנזים שאחראי לפירוק הפרוקטוז – חד-סוכר שנמצא במזונות פחמימתיים רבים כמו פירות ודבש).

בעיות בתפקוד מערכת העיכול: תופעות מסוימות במערכת העיכול עלולות לגרום לנפיחות בבטן. אחת המוכרות שבהן היא תסמונת המעי הרגיז – מחלת מעיים כרונית. תופעה נוספת, שסיבתה אינה ברורה דיה, היא חולשת שרירי דופן הבטן או תפקוד לא תקין שלהם. במעבר משכיבה לעמידה הם עוברים הרפיה במקום להתכווץ ולכן היקף הבטן גדל. עוד תופעה היא גסטרופרזיס – ירידה בתנועתיות והתרוקנות הקיבה שנגרמת מפגיעה בעצבוב הקיבה. פגיעה זו יכולה להיגרם מסיבה לא ידועה או בשל ניתוח קיבה, סוכרת, מחלות מערכת העצבים (כגון פרקינסון וטרשת נפוצה), מחלות אוטואימוניות ושל רקמת החיבור, קרינה, תרופות (למשל אופיאטיות ולטיפול בהשמנה) וזיהום.

פלורת המעי: חיידקי המעי הידידותיים מסייעים לפירוק המזון ולעיכולו. שגשוג יתר שלהם עלול להוביל לתסיסה מוגברת בו, לריבוי גזים ונוזל, לשינויים ברירית המעי וביכולת התנועה של המעי. לחלופין, בעיה במאזן החיידקי במעי – למשל עקב זיהום או נטילת אנטיביוטיקה – יכולה לתרום לבעיות בעיכול ולנפיחות.

עצירות: עצירות לרוב גורמת לנפיחות באזור הבטן התחתונה בשל המלאות של המעי הגס. ככל שהיא נמשכת זמן רב יותר, כך הנפיחות גוברת ומלווה באי נוחות כללית.

צליאק: מחלה שנגרמת מרגישות לגלוטן, אשר גורמת לדלקת ברירית המעי ולבעיה בספיגת המזון, הוויטמינים והמינרלים. כך היא עלולה לגרום לגזים, נפיחות, עצירות או שלשולים.

המחזור החודשי: אצל נשים רבות שינויים הורמונליים מובילים לצבירת נוזלים שמתבטאת בנפיחות של הבטן התחתונה.

כיצד מאבחנים?

האבחון מתבסס תחילה על בדיקה גופנית, סימנים קליניים, תלונות המטופל והרגלי האכילה שלו. ייתכן שיתבקש לעשות רישום של המזונות והמשקאות שהוא צורך ושל התלונות שקשורות בנפיחות (כגון מועד הופעתה והתחושות שהיא גורמת). אם עולה חשד לסיבה שגורמת לה (כגון צריכת מוצרי חלב, מזונות המכילים גלוטן או תסמונת המעי הרגיז), ייתכן שהמטופל יופנה לבדיקות עזר (כגון תבחיני נשיפה לאבחון אי-סבילות ללקטוז, שגשוג יתר חיידקי וחוסר באנזימי עיכול, בדיקת דם לאבחון צליאק ובדיקת צואה). לעתים יידרשו בדיקות אנדוסקופיות, כגון זמן מעבר במעי הגס, גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה.

כיצד מונעים ומטפלים?

לאחר שמאתרים את הגורם לנפיחות, ניתן לטפל בו. אפשרויות הטיפול הן בין השאר:

• להפחית במזונות וברכיבים המנפחים, למשל אלו העשירים בגלוטן ובלקטוז וממתיקים מלאכותיים. ניתן להחליפם במוצרים כמו אורז, תירס, תפוחי אדמה, בטטה, כוסמת או קמח כוסמין (שמכיל כמות קטנה של גלוטן), טחינה, אבוקדו, ביצה, טונה ומשקאות ומוצרי חלב צמחיים/ דלי לקטוז. ניתן גם ליטול תוסף של האנזים לקטאז. אם מורידים ירקות מהתפריט, מומלץ להוריד בכל פעם משפחה אחרת.
• לעשות דיאטה רסטרקטיבית (הימנעות ממזונות ספציפיים) בהנחיית דיאטן/ית קליני/ת.
• מומלץ להשרות (ואף להנביט) קטניות או להוסיף להן מעט זרעי שומר או כמון בבישול, כך שיהיו קלות יותר לעיכול. אם גם זה לא עוזר, ניתן להפחית בצריכתן.
• להימנע ממשקאות תוססים וממשקאות עם קפאין ולהעדיף מים וחליטות צמחים.
• מומלץ לפזר נכון את הארוחות על פני היום. למשל: שלוש ארוחות בינוניות ועוד שתיים-שלוש ארוחות קטנות.
• אם אובחן גסטרופרזיס ניתן לעשות דיאטה או ליטול תרופות לשיפור ההתרוקנות. במקרים קשים מאוד ניתן גם לעבור הליך אנדוסקופי או ניתוח.
• אם קיים חשד לפגיעה בחיידקי המעי הידידותיים, יש לחזק אותם ולהגדיל את כמותם. אפשר לעשות זאת באמצעות אכילת מזונות פרהביוטיים (כמו בננות) או פרוביוטיים (כמו יוגורט וכרוב כבוש ביתי) או נטילת תוסף פרוביוטיקה. אם קיים חשד לשגשוג יתר של חיידקי המעי, טיפול אנטיביוטי ספציפי ומותאם יכול לסייע.  
• אם סובלים מעצירות, מומלץ להרבות בשתיית מים, לאכול מנות קטנות במהלך היום, לשלב הרבה סיבים תזונתיים מסיסים (מתפרקים בגוף, עוזרים לריכוך הצואה ונמצאים במזונות כגון שיבולת שועל, שעורה, שיפון, פירות כמו בננה ותפוחים, זרעי פשתן, וירקות שורש כמו בטטה, גזר ותפוח אדמה), ולהקפיד על פעילות גופנית (טובה להסדרת פעילות המעיים וגם לחיזוק שרירי דופן הבטן). אם צעדים אלו לא פותרים את הבעיה, ניתן לפנות למרפאה ייעודית  (נוירוגסטרואנטרולוגיה ורצפת אגן), ולטפל בעזרת תרופות, פיזיותרפיה של רצפת האגן וביופידבק.
• אם אובחן צליאק חובה להימנע לחלוטין מכל מזון המכיל גלוטן ויש צורך בייעוץ דיאטני ושינוי התזונה.
• לגבי שינויים הורמונליים, בתוך שלושה-ארבעה ימים מקבלת הווסת, צבירת הנוזלים שגורמת לנפיחות לרוב נעלמת.
• קיימים תכשירים ללא מרשם להקלה על הנפיחות, כגון סופחי/ נוגדי גזים.
• רפואה משלימה: טיפולים כגון דיקור סיני, רפלקסולוגיה, צמחי מרפא והיפנוזה יכולים לסייע בהפחתת הנפיחות. 
• מומלץ לבנות יחד עם דיאטן/ית קליני/ת תפריט אישי בריא והרגלי אכילה נכונים, במיוחד אם אף דרך אחרת לא סייעה לפתור את הבעיה.

מתי לגשת לרופא בהקדם?

אם הנפיחות הולכת וגדלה או שנלווים לה תסמינים כגון חום, בחילות, שלשולים ודם בצואה.

אולי יעניין אותך:

מעי רגיז או מעיל דלקתי? כל ההבדלים >>
הכל על צרבת וריפלוקס >>
מה קורה במהלך אנדוסקופיה >>